​יש מספר  סוגים  של  בדיקות  פוליגרף  ומידת  התאמתן  וישימותן  שונה  ממקרה  למקרה.  לא  נכון  להתייחס  לכלל  בדיקות  הפוליגרף  באופן  זהה,  כולל  לא באשר  לאומדן  הדיוק  (התוקף)  שלהן 
< >  בדיקת  הפוליגרף,  מכל  סוג  שהוא,    אינה  שיטה  המבטיחה  100%  של  דיוק  בקביעה  אם  אדם  משקר  או  דובר  אמת.  האמינות  הממוצעת  של  תוצאות  הבדיקה  מהסוג  השכיח,  (סוג  המתייחס  לבדיקת  חשד  ממוקד  ומוגדר),    מוערכות  על  פי  מחקרים  בתחום  של  85%-95%.  יחד  עם  זאת,  תחום  הדיוק  יכול  לנוע  בשני  הכיוונים  ( מעל  ל - 95%  או  מתחת  ל - 85%),  על  פי  איכות  הבדיקה  הספציפית,  וזו  מותנית  במספר  גורמים,  כמפורט  להלן 
< >  בדיקת הפוליגרף  נשענת  על  ארבע  רגליים:  מכשיר  הבדיקה,  שיטות  הבדיקה,  הבודק  והנבדק.  כל  אחת  מהן  היא  קריטית  להצלחת  הבדיקה 
< >    מכשיר המדידה  -  המכשיר  הינו  בדרך  כלל  מכשיר  סטנדרטי  המודד  בו  זמנית  פעילות  פיזיולוגית  במספר  ערוצים.  הכלל  הנוהג  הוא  שהמינימום  ההכרחי  הוא  מדידה  בשלשה  ערוצים: פעילות  חשמלית  של  העור, מערכת  הנשימה, מערכת  כלי  הדם  ובכלל זה  דופק  ושינויי  נפח  כלי  הדם 
כל  עוד  המכשיר  תקין  ומופעל  טכנית  נכון,  אין  חשיבות  לסוג  הספציפי  של  המכשיר.  ההפעלה  הטכנית  היא  יחסית  פשוטה  וניתן  ללמוד  זאת  בקלות  יחסית
< >    שיטות הבדיקה  - יש  מגוון  של  שיטות  ושיטות  משנה,    שיש  לבחור  ביניהן,  כדי  להתאים  את  הבדיקה  למקרה  המסוים,  מבחינת  נושא  הבדיקה  ואפיוני  הנבדק.  השליטה  במגוון  הרחב  של  שיטות  הבדיקה  על  הוריאציות  השונות  שלהן,  הבנתן  לעומק,  ויכולת  היישום  שלהן  במקרה  המתאים,  מהווה  תנאי  הכרחי  לקיום  איכות  מקצועית  ראוי. יכולות  אלו  אינן  פשוטות  להשגה  ומחייבות  לימוד  והכשרה  ממושכים,  וכמובן  כישורים  בסיסיים  של  הלומד  שלא  תמיד  מצויים  אצלו
< >    הבודק -  גורם  השונות  העיקרי  בין  קיומן  של  בדיקות  איכותיות  ומוצלחות,  לבין  בדיקות  שאינן  מספיק  איכותיות,  הינו  הבודק.  הכשרתו,  נסיונו,  ואופיו,  קוצבים  במידה  מכרעת  הן  את  יכולתו  לברור  בין  השיטות  השונות  את  המתאימות  שביניהן,  והן  את  יכולתו  להפעילן  באופן  המתאים  לכל  מקרה.  כדי  שאופן  הפעלת  וניהול  הבדיקה  יתאימו  ספציפית  למקרה  המסוים,  על  הבודק    לאבחן  את  ההיבטים  המייחדים  את  האירוע,  וגם  את  ההיבטים  המייחדים  את  הנבדק  בהיותו  אדם  בעל  אישיות  ורקע  ייחודי  משלו.  יכולתו  של  הבודק  לראות  את  המורכבות  כולה  (גם  בבדיקות  פשוטות),  הינה  תנאי  הכרחי  כדי  לא  לפעול  באופן  אוטומטי  ואחיד  כאילו  מדובר  ברובוט  שעומד  לבדיקה  ולא  באדם
איכות  הבודק  באה  לידי  ביטוי  גם    בהיבט  של  שיקולים  אתיים  ויושרה  מקצועית
הבודק  הינו  איפוא  הגורם  המרכזי  באיכות  הבדיקה,  ובסיכויים  שתוצאותיה  תצלחנה  לשקף  את  המציאות,  תוך  הקטנת    הסיכון  לטעויות  בשני  הכיוונים   
< >    הנבדק - להתאמתו  הגופנית  והנפשית  של  הנבדק,  וההיסטוריה  שלו,  יש  כמובן  השלכות,  בראש  וראשונה,  לגבי  השאלה,  אם  בכלל  לבדוק  אותו.  להתאמה  לבדיקה,  יש  פן  מתמשך  -  יחסית  קבוע,  ויש  פן  זמני  וחולף.  מעטים  הנבדקים  שאי  התאמתם  לבדיקה  מסיבה  גופנית  או  נפשית  היא  מתמשכת  וקבועה,  אך  בעקרון,  כל  נבדק  עלול  להיות  במצב  בלתי  כשיר  לבדיקה  בעת  כלשהי.    תפקידו  של  הבודק  לבחון  הן  את  ההיבטים  הקבועים  והן  את  ההיבטים  המשתנים  כדי  להחליט  על  כשירותו  של  נבדק  לעמוד  לבדיקה. בנוסף,  כפי  שכבר  נאמר  לעיל,  מאחר  שכל  אדם  הינו  ייחודי,  יש  כמובן  להתחשב  בכך  כדי  להתאים  באופן  המרבי  את  הבדיקה  ואת  מהלכה  לנבדק  הספציפי 
< >    משך בדיקה    -    משך    בדיקה    רגילה    שמבוצעת    בתשומת    לב    ,    ובעומק    הראוי,    הינו    לפחות    שעה    ברוטו    (כולל    השיחה    המובנית    בין    הבודק    לנבדק,    בתחילת    הבדיקה),    ולא    מעטים    המקרים    שהבדיקה    מתמשכת    הרבה    יותר
< >    מספר בדיקות    לבודק    -    על    מנת    להבטיח        שבודק    ישמור    על    איכות    טובה    וריכוז    מקסימלי    יש    להימנע    מעריכת    מספר    רב    של    בדיקות    ביום.    המינון    המקובל    ביחידות    פוליגרף    מקצועיות    של    המשטרה    וגורמים    דומים    הינו    2-3    בדיקות    ליום.    ברור    איפוא,    שגם  אם    "מותחים    את    החבל",    עריכת    כ    -    5    בדיקות    ליום    הינו    בבחינת גבול    עליון,    אם    חפצים    לשמור    על    רמה    נאותה.    בבדיקות    ללא    חשד ספציפי    ממוקד    בנבדק,        כגון    במקרי    סריקה    כללית,    מוקדמת    או    תקופתית,    יש    שמגדילים    מספר    זה    במקצת 
< >    זמן    לפני    הבדיקה    -    רצוי    לשמור    על    מרווח    זמן    בין    מועד    היווצרות    העילה    לבדיקת    הפוליגרף,    ההסכמה    לבדיקה    וקביעתה,        לבין    ביצועה    בפועל.    מרווח    זה    חשוב    לייצוב    מצבו    הנפשי    של    הנבדק    לקראת    הבדיקה.    משך    הזמן    המינימלי    המקובל    הינו    יום.    אך    בתנאים    מסוימים    ולסוגי    בדיקות    מסוימות,    ניתן    לחרוג    מכך,    תוך    נטילת    סיכון    מחושב.    כמו    כן,    יש    לשמור    על    פרק    זמן    דומה    בו    הנבדק    לא    ייחקר    או    יתושאל  לפני  הבדיקה
< >    מספר השאלות    והנושאים    בבדיקה    -    ככל    שהבדיקה    יותר    ממוקדת    כך    עולה    הסיכוי    להצלחתה.    אי    לכך    לא    רצוי    לבדוק    מספר    נושאים    באותה    בדיקה,    (    להוציא    בדיקות    שעיקר    תכליתן    למיין    בין    נושאים    ),    ויש    לצמצם    את    מספר    השאלות    
< >    השימוש המשפטי    בבדיקות    פוליגרף    -        היבט    זה    שונה    ממדינה    למדינה.    בארץ    -        בתחום    הפלילי    משמש    הפוליגרף    כלי    לקידום    החקירה,    כולל    הצגת    תוצאותיו    בפני    בית    המשפט    לצורך    הארכות    מעצר,    אך    חל    איסור    על    שימוש    בפוליגרף    כראיה    במשפט    עצמו.בתחום    האזרחי    -        תוצאות    הפוליגרף    משמשות    כראיה,    ופעמים    רבות    מפנה    בית    המשפט    את    הצדדים    לבדיקות    פוליגרף    כחלק    מההליך
< >     הסכמה להבדק    -    בדיקת    פוליגרף    יכולה    להתבצע    רק    בהסכמה   של    הנבדק.    הנבדק    צריך    לאשר    בכתובים    ולחתום    על    כך    שהוא    נבדק    מרצונו    החפשי 
< >     בדיקה חוזרת    -    הצורך    בבדיקה    חוזרת    עולה    מדי    פעם.    יש    להבחין    בשני    מקרים    -    מקרה    בו    תוצאת    הבדיקה    הראשונה    לא    היתה    ברורה,    ומקרה    בו    יש    מי    שטוען    כי    תוצאת    הבדיקה    הראשונה,    למרות    שנתקבלה    באופן    ברור,    הייתה    מוטעית    והוא    דורש  בדיקה    חוזרת.    במקרה    הראשון    -    בדרך    כלל    בבדיקה    חוזרת    מתקבלת    תוצאה    ברורה,    והבעיה    באה    על    פתרונה   
במקרה    השני    -        יש    שקורה    כי    בבדיקה    החוזרת    מתקבלת    תוצאה    הפוכה    (אפשרות    נדירה,    אך    בהחלט    אפשרית).    בכגון    אלה,    מן    הסתם    המסקנה    היא    שבאחת    מן    הבדיקות    נפלה    טעות.    למרות    שבנסיבות    ספציפיות    יכולה    הכף    לנטות    לטובת    הבדיקה    הראשונה    או    השניה,    בדרך    כלל,    המסקנה    המתקבלת    על    הדעת,    היא    שיש    להיזהר    מלהסתמך על    תוצאות    שתי    הבדיקות    הללו
ככלל,    לא    רצוי    לחזור    ולבצע    בדיקות    חוזרות    נוספות,    מעבר    השתיים    שבוצעו,    שכן    תקפותן    של    אלו    הולכת    ונהיית    בעייתית
< >    רישוי לבודק    -    למרבה    הצער,    למרות    נסיונות    חוזרים    ונשנים    מאז    ראשית    שנות    השמונים    של    המאה    הקודמת,    לחוקק    חוק    רישוי לבודקי    פוליגרף,    עד    עתה    לא    נחקק    חוק    כזה.    המצב    לאשורו    הוא    שכל    אחד    יכול    להכריז    על    עצמו    כמומחה    לבדיקות    פוליגרף,    מבלי    שיעבור    על    החוק.    אין    מדובר    במצב    היפוטטי    בלבד    אלא    בתופעה    קיימת    בפועל.    הבעלות    על    מכשיר    פוליגרף    והידע    הטכני    להפעילו,    מהווים    רגל    אחת    בלבד    מארבע    הרגליים    ההכרחיות    לשימוש    במערכת הפוליגרף    באופן    נכון    ואיכותי,    כפי    שהוסבר    לעיל.    בדקו    היטב    בידי   מי    אתם    מפקידים    את    גורלכם  - מהם  נתוניו  האישיים, רמת  הכשרתו, וניסיונו המקצועי